XLI
בּרוב מקומות שבפולין ורוסייא ואונגרן
XLII
וזה הדבר אשר פּסק ר' קלונמוס ור' שבּתי החזן ז"ל בּארץ הגר. על ר' אברהם בּר' חייא מריינושבּורגן
ועל ר' יעקב אחיו שבאו מרוסיא עם עגלות טעונות בּעבר שבּת מבעוד יום ע"י שכירים א"י ועל ידי
יהודים חביריהם אל הקל והמה נשארו מן העבר הזה לנהר דונאי, קרוב מעט פּחות משיעור מיל אחד,
כי נשבּר אחד מאופני העגלה שלהן ונשתהו שם עד שתקנוה, וכשבאו בּקהל היו הקהל יוצאין מביהכנ"ס
בּליל שבּת ולא נתנו הקהל להם שלום ולא הניחום ליכנס שחרית לבית-הכנסת, כדי שלא יקחו אחרים
מהם קל וחומר לומר – כך וכך עשו פלוני ופלוני, כדי שלא יפרוץ בּגדר יותר פּרצה גדולה להלל שבּת
בּזדון. ובאחד בּשבּת בּאו לבית הכנסת לקבּל עליהם הדין
XLIII
מצאתי כתוב בּשם ר"י ... וסיפו[ר] כי שמע בּלותיר בּשם הגאון אביו ריב"א, פ"א חזרו הוא וחבריו ממדינת
רושיא וחלקו סחורותם בגורל
XLIV
כי החכם ר' איצא מצערניגוב בּרוסיא
XLV
וזה נוסח העדות. כשהייתי בּמאיירקא ראיתי תלמיד אחד והראה לי אגרת... בּחתימות מורנו רבּנו אשר והי'
כתוב בּאגרת ששמו של אותו תלמיד היה נקרא רבּי אשר. וסיפר לי שהיה בּא מטולידה ושלמד לפני מורנו
הרב הנזכר...ולפי הדברים שהגיד ומצאתי אמת נתבּרר לי, שבּא מטולידה ויצא ממנה ללכת לארצו, ואחר כך
בּא בּחור אחד ושמו ר' שמואל שהי' דר בּשיבּיליא בּאותו זמן ובא למאיורקא ומסיח לפי תומו בּלא ששאלתי
ממנו דבר על אותו התלמיד אמר תלמיד אחד חשוב אשכנזי שפירש מכאן ושמו ר' אָשר... בּא בּשביליא
לעיר שהייתי דר ונתאכסן עמי בּבּית יום או יומים ואחר כך נטל רשות ממנו ללכת לו ופטרתי אותו בּלויה
וראיתי שנפל שדוד ואמרתי לו תחזור מדרך, כיון שאתה חלוש, ולא רצה והלך לעיר אחרת, ואחר ימים
מועטים בּא אלי המגיד והגיש שאותו התלמיד היה חולה ונטוי למות ושכרתי בּהמה והלכתי שם לבקרו והוא
בּראותי נתחזק מעט ומצא מנוחה ואמר אמותה הפעם אחרי ראותי את פּניך ואני החזקתי אותו בּדברים ממה
שיכולתי, ואחר זמן מועט נפטר לבית עולמו ועשיתי לו כבוד בּמותו... וידוע לכל חבורותינו שמיום בּואו
לכאן לא בּא שום אדם ששמו רבי אשר ללמוד אלא אותו רבּי אשר בּר' סיני. הוא היה מארץ רוסיא ובא
לכאן עם בּחור ששמו רבּי יהוננתן(!) וגם היה בּכאן בּחור אחר ושמו רבי ראובן והיה מארץ בּיהם והיה
מכיר לרבּי אשר שנפטר שהיה מארץ רוסיא
XLVI
נשאלתי עשיר מארץ רוסיא אי רשאי לעשות טלית משי צבע אדום או ירוק לכבוד השבּת ויום טוב
XLVII
למבּרט בּארץ רוסייא
XLVIII
בּפנינו בּית-דין חתומי-מטה העיר הישיש בר' אליהו בּר' נחמיה בּתורת עדות על נפשו ועל יהודתו,
איך בּעמדו בּגואה ראה יהודי שבּא שם, והביאו שבויים ערלים ממצרים, שמו מאיר אשכנזי, וספר לי, שהיה
הוא מתושבי קאפה, ושהיה לו שם אב ואם, ושהיה לו אח תלמיד שהיה לומד בּישיבה של בּריסק –דליטה
בּארץ רוסיא, ושהיה לו גם כן אחר ונהרג, וספר שספר לו מאיר הנזכר, שהוא נעשה שליח ממלך טאטר
למלך קרארא ט"ו יום לחודש תמוז שנת שכ"ז
